Vayedaber

מֵאֵמָתַי שָׁמִין לָהֶן. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי מָנָא אָֽמְרִין. בְּסוֹף. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לָא אַתּוּן דְּאָֽמְרִין בְּשֵׁם רבנין. לְכוֹן צְרִיכָא בְּשֶׁלֹּא חִלְּקוּ. אֲבָל מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שניים לָהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל. באמת כלומר על כרחך דכך הוא דמשעה ראשונה שמין להן והכל הולך אחר שעת מיתה אם יש שם מותר דינר אף על פי שנתיקרו או הוזלו אח''כ:

לא אתון דאמרין בשם רבנין. בשם רבכון דהוא ר' מנא דאמר לעיל לא כן צריכא בשלא חלקו דקמ''ל דהואיל בשעת מיתת האב היה חי זה הבן זכה הוא בחלקו אף על פי שלא חלקו הנכסים ויורשין כל האחין מן האב חלקו אלמא דאחר שעת מיתה אזלינן ולא אחר שעת חלוקה:

בסוף. אחר שעת חלוקה אזלינן ולא אחר שעת מיתה:

מאימתי שמין להן. הירושה אם יש שם מותר דינר או לא וכגון שהיו מועטין בשעת מיתה ולא היה שם מותר דינר ונתיקרו בשעת חלוקה ונתרבו:

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מֵת אֶחָד מִן הָאַחִין כּוּלְּהֹן חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. אָמַר רִבִּי מָנָא. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁלֹּא חִלְּקוּ. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשֶׂה כְמִי שְׁאֵינוֹ כָן וְתִירָשֶׁנּוּ בֵתוֹ. 59a הָיָה שָׁם בְּכוֹר. אַתְּ אָמַר. הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. מָהוּ נוֹטֵל. פִּי שְׁנַיִם בְּבֵתוֹ אוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכָל הָאַחִים. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הָיוּ שָׁם שְׁתֵּי כִיתֵּי בָנוֹת כּוּלְּהֹן חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. הָיָה שָׁם בְּכוֹר אַתְּ אָמַר. הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. מָהוּ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּבֵתוֹ אוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכָל הַכְּתוּבּוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היה שם בכור וכו'. היינו בעיא דלעיל ונראה דמייתי לה אדר' הושעי' דבעי נמי כה''ג אם היו שני כיתי בנים כמו דמיבעיא לן לעיל:

בכל כתובות גרסינן. והיינו בכל האחין כדפרישית:

מת אחד מן האחין. בשאין שם אלא שתי כתובות ומת אחד מן אותן שתי כתי היתומין אעפ''כ כולן חולקין בשוה:

לכן צריכא. כלומר דקשיא ליה מאי קמ''ל פשיטא הא לא נתרבתה הירושה בשביל שמת א' מהן והרי עכשיו שאר האחין יורשין חלקו של זה שמת אלא לא כן צריכא בשלא חלקו עדיין הנכסים והא קמ''ל:

שלא תאמר. כלומר שלא תאמר הואיל ולא חלקו עדיין הנכסים ולא זכה בהן זה המת יעשה כמי שאינו כן וכלומר שלא היה מעולם:

היה שם בכור. בין אילו שתי כתי הבנים:

את אמר הבכור נוטל פי שנים. כלומר זה ודאי דהבכור נוטל פי שנים אפילו בכתובת בנין דיכרין דהא קי''ל אין הבכור נוטל פי שנים בנכסי האם כדתנן פ' י''נ היינו בנכסים שירשו מאמן אבל הכא לאו ירושת אמן מיקרי אלא שבאה מכח אמן והרי מתה בחיי אביהן ונמצא שעכשיו בתורת ירושת אביהן בא להן:

מהו נוטל פי שנים. אלא הא קא מיבעיא לן במאי הוא נוטל פ''ש:

בכתו. כלומר בכת שלו והיינו בכתובת אמו שחולק בין אחיו הוא נוטל בהן פי שנים:

או פי שנים בכל האחים. לאו כנגד כל האחים קאמר דהא אין הבכור נוטל פי שנים אלא כאחד מן האחין ולא בכל הנכסים אלא בכל האחים של שתי הכתות קאמר כלומר שחולקין שתי הכתובות בין כל האחין ומהן נוטל הבכור פי שנים כנגד א' מן האחים והיינו בכל האחין וטעמא הואיל ואין כאן אלא שתי הכתובות וכולן חולקין בשוה לא חשיב כאלו ואלו יורשין כתובת אמן אלא כחולקין בירושת אביהן דמי:

היו שם שתי כיתי בנות כולהן. הבנות חולקות בשוה דלא נתקנה אלא בזכרים ולא בנקיבות ולאו דוקא שתי כיתי בנות אלא אפי' בת בין הבנים אין הבת נוטלת כתובת אמה דלא אמרו אלא כתובת בנין דכרין כדאמרינן בבבלי פרק נערה דף נ''ב:

ותירשנו כתו. כלומר הכת שלו שהן אחיו מאמו יורשין אותו שהרי כמי שלא היה זה מעולם והן יורשין כתובת אמן קמ''ל הואיל והיה בשעת מיתת האב אע''פ שלא חלקו זכה בחלקו בכתובת אמו וכשמת יורשין כל האחין חלקו אפי' בני כת שנייה שכולן אחיו מאביו הן:

משנה: הָיוּ שָׁם נְכָסִים בָּרָאוּי אֵינָן כְּבַמּוּחְזַק. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת אֵינוֹ כְלוּם עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֵרָיוּת יוֹתֵר עַל שְׁתֵּי כְתוּבּוֹת דֵּינָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שיש להם אחריות. קרקעות ובגמרא פליגי בה והלכה כחכמים אליבא דרבי יוסי בר בון:

אינן כבמוחזק. אינן נחשבין להיות כאלו הן מוחזקין בידן ויש כאן מותר דינר:

מתני' היו שם נכסים בראוי. שראוי' ליפול להם ירושה מאבי אביהן אחר מות אביהן ולכשתפול יהיה שם מותר דינר בשתי הירושות:

הלכה: הָיוּ שָׁם נְכָסִים בָּרָאוּי כול'. רִבִּי מָנָא אָמַר. בְּעִיקַּר שְׁתֵּי כְתוּבּוֹת פְּלִיגִין. רִבִּי שִמְעוֹן אוֹמֵר. קַרְקַע. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. מְטַלְטְלִין. בְּאוֹתָהּ הַדֵּינָר כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מְטַלְטֵל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי בְּעִיקַּר שְׁתֵּי כְתוּבּוֹת שֶׁהֵן קַרְקַע. מַה פְלִיגִין. בְּאוֹתוֹ דֵינָר. רִבִּי שִמְעוֹן אוֹמֵר. קַרְקַע. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. מְטַלְטְלִין. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רַב. בְּרַם נָהֲגוּ בְסוּרְיָא לִהְיוֹת גּוֹבִין מִן הַנְּחוֹשֶׁת וּמִן הַצּוּעוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד וּמִן הַצּוּעוֹת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נָהֲגוּ הָעָם בַּעֲרַבְייָא לִהְיוֹת גּוֹבֶה מִן הַבּוֹשֶׂם וּמִן הַגְּמָלִים. וְדִכְוָותָהּ. בִּלְבַד מִן הַבּוֹשֶׂם שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. אַרְמַלְתָּא דְּרִבִּי חוּנָה גָבִי לָהּ מִן הַמְטַלְטְלִין כְּמִנְהַג מְקוֹמָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כמנהג מקומה. שהיו נוהגין שם לגבות כתובה מן המטלטלין:

ודכוותה. כמו דאמרי' בצועות וכן בבשמים שאינה גובה אלא ממה שהכניסה לו בלבד:

ומן הגמלים. כדאמר בבבלי פ''ו דף ס''ז גמלים של ערבייא אשה גובה פורנא מהם:

ובלבד מן הצועות שבאותו לילה. כלומר מה שהכניסה לו בלילה הראשונה דסמכה דעתה עלייהו:

מן הנחשת ומן הצועות. המצעות של מטה וכלומר דנהגו לגבות כתובה אפילו ממטלטלין:

ברם נהגו בסוריא להיות גובין. הכתובה:

כ''ע מודים בעיקר ב' כתובות. שהן דוקא קרקע ואפילו בזמן הזה דנהיגי דמטלטלי דיתמי משתעבדי לב''ח ולכתובת אשה אין כתובת בנין דכרין נוהגת אלא בקרקע ולא פליגי אלא באותו הדינר המותר ולרבנן אפי' במטלטלי סגי:

גמ' בעיקר שתי כתובות פליגין. דר''ש סבר אין תקנת כתובת בנין דכרין נוהגת אלא בקרקע ולרבנן אפי' במטלטלין אבל באותו הדינר המותר כ''ע מודים אפי' מטלטלי הוי מותר:

שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּמַרְשׁוֹת זֶה אֶת זוֹ. בְּשֶׁהִרְשְׁתָ הַשְּׁלִישִׁית אֶת הַשְּׁנִייָה לָדוּן עִם הָרִאשׁוֹנָה. אָֽמְרָה לָהּ. לֹא מְנָה אִית לָךְ. סַב חַמְשִׁין וְאֵיזַל לָךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שמואל אמר במרשות זו את זו. אמתני' קאי דקתני של מנה נוטלת חמשים ואע''ג שאין מגיע לה אלא שליש של מנה הראשון שהרי במנה השני אין לה חלק בה משום דמתני' מיירי במרשות זא''ז ובשהרשת השלישי' את השניה שנתנה לה כח והרשאה לדון עם הראשונה ואמרה לה השניה לראשונה לא מנה אית לך קח חמשים ולכי וסילקה נפשה מכ''ה זהובים מה שיש לה חלק בהן וכן מחלק השלישית ע''י הרשאתה ונשארו ע''ה זהובים וחולקות כולן ולפיכך נוטלת הראשונה חמשים:

הלכה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלֹשׁ נָשִׁים כול'. שְׁמוּאֵל אָמַר שׁוּחָדָא דְדַייָנֵי. לִשְׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁיָּֽצְאוּ עַל שָׂדֶה אַחַת אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצוּ בֵּית דִּין לְהַחֲלִיט מַחֲלִיטִין. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. אֵין שָׁם אֶלָּא מְנָה חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. לֹא שׁוּחָדָא דְדַייָנֵי אִיתְאֲמָרַת. וְהָא תַנֵּי. הַיּוֹרְשִין שֶׁיָּֽרְשׁוּ שְׁטַר חוֹב הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. עוֹד יָצָא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב הַבְּכוֹר נוֹתֵן פִּי שְׁנַיִם. עוֹד הִיא לְשׁוּחָדָא דְדַייָנֵי אִיתְאֲמָרַת. רִבִּי אָבִין בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא שַׁנְייָא. בֵּין שְׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁיָּֽצְאוּ עַל שָׂדֶה אַחַת בֵּין שְׁטָר אֶחָד שֶׁיָּצָא עַל שְׁנֵי שָׂדוֹת אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצוּ בֵּית דִּין מַחֲלִיטִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' שמואל אמר שוחדא דדיינא. כמו שודא דדיינא כדמפרש ואזיל לב' שטרות שיצאו על שדה אחת שמכר לב' בני אדם ביום א' הכל לפי ראות עיני הדיינין מחליטין לאיזה מהן שירצו:

אין שם אלא מנה חולקות בשוה. וקשיא לשמואל דאמר שודא דדייני:

לא שוחדא דדיינא את אמרת. בתמיה ותירוצא הוא כלומר הא שמואל לא קאמר אלא היכא דאיכא שודא דדייני שיכולין הדיינים להכריע ולייפות כחו של זה מזה אבל מתני' מיירי במקום שאין להכריע ולייפות כח אחת מהן והילכך חולקות בשוה דהתנא לא בא אלא ללמד דין חלוקתם:

והא תני. בתוספתא והובאה בבבלי י''נ דף קכ''ד:

הבכור נוטל פי שנים. דכיון דמלוה בשטר הוא מוחזק הוא ולא ראוי והבכור נוטל פי שנים:

עוד יצא עליהן. כלומר וכן אם יצא עליהן שט''ח מחוב אביהם דאמרינן לפי מה שנטל כך הוא נותן ולא אמרינן שודא דדייני להכריע ולייפות כחו:

עוד היא לשוחדא דדייני אתאמרת. בתמיה וכי שייך התם שוחדא דדייני דבדין הוא כפי שהוא נוטל כך יהא משלם ושאני דשמואל:

ל''ש. כלומר רבי אבון מפרש למילתיה דשמואל הא דאמרי' שוחדא דדייני לא שנא בין ב' שטרות לב' בני אדם שיצאו על שדה אחת ואין ידוע לאיזה מהן לאיזה שירצו ב''ד מחליטין:

בין שטר אחד. לאדם אחד שיצא על שני שדות ואין ידוע איזו כדלקמן הלכה ה':

משנה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלֹשׁ נָשִׁים וָמֵת כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלָּזוֹ מְנָה וְשֶׁלָּזוֹ מָאתַיִם וְשֶׁלָּזוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאֵין שָׁם אֶלָּא מְנָה 59b חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. הָיוּ שֶׁם מָאתַיִם שֶׁלִּמְנָה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים שֶׁלְּמָתַיִם וְשֶׁלִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שֶׁלְּזָהָב. הָיוּ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שֶׁלִּמְנָה נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים וְשֶׁלְּמָתַיִם מְנָה וְשֶׁלִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִשָּׁה שֶׁלְּזָהָב. וְכֵן שְׁלֹשָׁה שֶׁהִיטִּילוּ לַכִּיס פָּחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ כָּךְ הֵן חוֹלְקִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שהטילו לכיס. זה מנה וזה מאתים וזה ג' מאות ופיחתו או הותירו המעות מחמת עצמן כך הן חולקין לפי הממון אבל אם קנו סחורה ופיחתו או הותירו אין חולקין לפי הממון אלא כולן חולקין בשוה לפי מספרי השותפין כדאמר בגמרא וכן הלכה:

של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה. וכגון דאמרה לה בעלת ג' מאות לבעלת מנה ולבעלת מאתים דין ודברים אין לי עמכם במנה הילכך מנה הראשון חולקות בעלת מאתים ובעלת מנה נמצאת בעלת מנה נוטלת חמשים ובמנה השני חולקות בעלת המאתים ובעלת ג' מאות נמצאת בעלת המאתים נוטלת מנה חמשים שחלקה מהמנה הראשון עם בעלת מנה וחמשים מהמנה השני שחלקה עם הבעלת ג' מאות והמנה הג' נוטלת כולו בעלת הג' מאות נמצאת נוטלת ששה דינרי זהב שהן מנה ומחצ' ומסיק בבבלי דמתני' רבי נתן היא ואינה הלכה דאמר רבי אין אני רואה דבריו של רבי נתן בזה אלא חולקות בשוה דהואיל וכל נכסיו אחראין לכתובה כל שלשת המנים משועבדים לבעלת מנה כשאר חברותי' עד שתגבה כל כתובתה הילכך חולקות בשוה:

היו שם שלש מאות. מנה ראשון משועבד לכולן והשני לבעלת ר' ולבעלת ג' מאות והשלישי לבעלת ג' מאות בלבד:

של מאתים ושל ג' מאות שלשה שלשה של זהב. שלאחר שלקחה בעלת מנה חמשים נשאר זכות בעלת מאתים שוה עם זכות בעלת ג' מאות במנה וחצי הנשאר וכל אחת מהן נוטלת שלשה דינרי זהב שהן ע''ה דינרים של כסף שכל דינר זהב הוא כ''ה דינרים של כסף:

היו שם מאתים. ואין לבעלת מנה שיעבוד אלא במנה אבל במנה שנית אין שיעבוד לשטרא של בעלת מנה. של מנה נוטלת חמשים. בבבלי פריך שלישית מנה היה ראוי שתיטול ואמאי נוטלת חמשים שהוא חצי מנה ומשני מתני' איירי דאמרה בעלת מאתים לבעלת מנה דין ודברים אין לי עמד במנה המשועבד לך ולא יתמעט חלקך בשבילי הילכך היא ובעלת ג' מאות חולקות אותו ובגמרא מפרשינן לה:

חולקות בשוה. שהרי כח שלשתן שוה בשיעבוד מנה דבכולהו איכא מנה:

מתני' של זו מנה וכו'. ושלשתן נחתמו ביום אחד דאי בשלשה ימים הקודמת בשטר קודמת בגיבוי או שלא הניח אלא מטלטלין דבזמן הזה ניגבת כתובה מהן ואין דין קדימה במטלטלי וכגון שלא כתב שהקנה לה מטלטלי אגב קרקע:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source